יום שני, 12 באוגוסט 2013
ברכת מלכת הוורדים של הרולדסבאך במקום החדש שלה.
דברת דרך כלי ובתה אן.
גבירתנו מבקשת מהעולים לבקע על ברכיים. היא רוצה לקבל את כבוד זה מילדיה של מריה, כאנחת, כי הושפלה מאוד במקום הזה הרולדסבאך - מקומה של חן. היא רוצה לקבל את הכבוד הזה מילדיה של מריה, אנחנו, כי - כמו שאנו יודעים - היא הוצאה ממקומה בבית העולים שם עמדה. לא הייתה נוכחת במשך זמן רב. אמרה: "התיישבתי בבמה ובכיתי שם הרבה." כעת שהיא כאן, גם רוצה לומר לנו מילים אחדות, כך שנוכל להכין את עצמנו ליומה הגדול שלה וליל הכפרה, כדי שרבים מאוד מנשמות הכוהנים, שלא היו מוכנים לחזור בתשובה עד עתה, ייגעו מזרמי החסדים שאימאנו כעת משפיכה על כל אחד. לא נרגיש שהזרמים האלה של חסד זורמים סביבנו, אבל אנחנו יודעים שגברתנו הקדושה תעשה זאת, כי היא המגשרת הגדולה לחסדים - מלכת הוורדים החביבה של הרולדסבאך.
לראשונה, ככלי של גברתנו הקדושה, אני פונים מילים אחדות לגברתנו הקדושה עבורכם כל אחד:.
אמא הקדושה, כאן יש לך את צאן קטנטה האהובה שלך, ילדי מריה. אני מביא אותם כל אחד אליך. הם נותנים לעצמם להיתפס, הם אוהבים אותך וגרמו לכם מאוד. כולם מאמינים שאתה בכתת דמעות מרות בבית העולים, במקום הקודם שלך. הם לא מניחים שהדמעות היו הדמעות של השמים, אתה בכית. הכל היה אמיתי. אנחנו יודעים זאת, אנחנו מאמינים בו עמוקות. העובדה שאתה גורשת עכשיו כאן איננה המקום שאתה רצתה. אתה רצתה להמשיך לשפוך חסדך בבית העולים, שם בכית. את אמרתי לי: "אני לא אעבור. במקום שלי, תמיד יהיה מקומי, כפי שרצה האב השמימי.
ואכשעת אתה כאן ואני רוצה להחליץ לך בשם כל ילדי מריה שאנו מותרים להיות כאן. זה עבודתך. תודה, אמא הקדושה האהובה, וקח אותנו כולם תחת חסות המנטלת שלך, כך שנוכל לעמוד בפני הזמן הבא שעתיד להגיע עם עזרתך, שתשלח לנו כל מלאכים כדי שלא נהפוך לחלשים בזמנים שבהם גם ניסיון יבוא עלינו, כי כבני מריה אנחנו יודעים שאנחנו יהיו אויביים, כמו שאתה, אמא הקדושה האהובה, היית צריכה לסבל הרבה. אך אנחנו תחת המנטלת החסות שלך. את לא תעזב אותנו לבד.
אפוא, אמא הקדושה האהובה, דברי אלינו מילים של אהבה. אני מבקש ממך מכל לב. את לא יכולה לדבר על אחרת. אם הקדוש, אנחנו נוגעים מאוד. אנחנו ילדייך וכל אחד רוצים להיות ילדים שלך. נאם, כך שנוכל לקבל כוח חדש. אנחנו לעיתים קרובות כל כך בסוף החוט.
גבירתנו אומרת: יקרי לי בני מרים, שממקום רחוק וארוך הגעתם אל מקומי של חסד וחקרתם אותי כמלכת הוורדים של הרולדסבאך. תודה, ילדי הקרובים לי, שכן אתם מאמינים שאתם אוהבים, שלא תרצו לסטות מעולם מדרך זו. הבטיחו לי שוב ושוב כי אתם תחת חסדי, אך גם יודעת שהרבה ניסיות תבואנה אליכם. הרבים עדיין רוצים להסיט אותכם מהאמת בזמן הזה. ידעתי שכן תרדפו. אז זה הדרך הנכונה! האמינו שגם אתם תחוו רדיפות כמו שאני חוותה. לא אוהבים אתכם כמות אחרים, אך אתם הולכים בדרככם הקשה והעצומה. בחרתם בדרך הצלב, וזוהי דרך קשה ועקובה מדמם. אך האמינו בה, באהבת האל שלי, שאני אשפוך עליכם אל לבבותיכם; זה הדרך שבחרתם לא רק, אלא גם יכולים ללכת בה כי אוהבת אתכם. יום ולילה התפללתי עבורכם על כסא האב השמימי. יום ולילה, ילדי הקרובים לי, אנחני מתפללת על צרותיכם. הן יהיו אחד עםי, כי כאמא שמימית, אקבל על עצמי את דאגותיכם. לא אשכיח מעולם את נשמותיכם, כי בחרתכם באב השמימי. לא בחרתם את עצמכם, אלא האב השמימי בחר בכם.
רבים קראו לי את הכלי שלי, אני אנא הקטנה, ואתם עקבתם אחריו מרצון כי הוכנתם על ידי האב השמימי. לא יכולתי לדעת שאנא יכולה לבוא. כלכם אמרתם כן. לכן רוצה להבחין אתכם ולאהוב אותך עוד יותר ולקבוע אתכם בליבי הטהרתי. עתה אתם אחד עםי. ותוכלו להמשיך בדרך זו באהבה, באהבת האלוהים, שזרמת עליכם במידה רבה.
מחר, ביום החסד שלי, ה-13, גם יום המיסטיקה של רוזה. תקבלו שם קונצרט תחת צלב החסד. (הצלב מחוץ לכפלה של ההשתקפות.) האמינו ברדיפות, אך נשארו אומץ לב וחזקים. לא יעביר אתכם אף אחד, כי האב השמימי שומר עליכם. הוא מושיט ידיו עליכם וכל המלאכים ילווה אותך בהגנה. כל מה שיבא, היקרים שלי, מורשה מהשמים. ואתם ממשיכים לומר כן לצלב ולסבל. אל תפסיקו, אלא הלכו קדימה!
הספר את ספר האב השמימי שלך. הוא רצה כך שהוא יגיע לכל העולם. בכל סופות הארץ ישתקפו הודעותיו של אבי השמים כי זה מה שרוצה, כי לא היה שליח אחר או שליחית שהיה מוכן לתת את ההודעות לעולם ללא תנאים, עם רדיפות, האם מאושר או לא. את, הקטנה שלי, עשתה זאת. ואתה לקחת עליך מרצון כל הכאבים והסבלות-לא עבורך, לא רק עבורכם, אלא עבור האחרים, כי זה סבל העולם. ולכן, קטנתי, תסבלי עוד ימים אחדים, אך לא עד כדי הסובלנות של הכהונה בלבך, כי בנו ישוע המשיח סבל את זה ביך.
היו אמונים, ילדי! אתם תשרדו. לא כאן בגטינגן יקרה שוב זה הסבל - הכפרה הזו - אלא אז במקום אבינו השמימי - במלצץ - בביתו. שם הוא ישאל ממך. לא כי זה רצונך, אלא רצונו. הכהנות עתה סבלה והיא צריכה להיקבע. וכמו שאתם יודעים, זה מאוד, מאוד קשה. כמה מעטים מהכוהנים מוכנים לעקוב אחר בני ולהיות כוהנים זבחיים לגמרי. הם הפכו לכהנים של העולם הזה. והעולם הזה משך אותם עוד יותר לאיבוד.
תפללו ותכפרו בליל הכפורות הזה, ילדי מריה האהובים עלי! כך שרבים מכוהנים גם יענו לתוכנית אבינו השמימי. אתם כולם יודעים שהדבר לא יהיה קל לנטוש הכל מיום אחד לשני ולעקוב אחריו, בני אבי ישו המשיח, לעמוד על מזבח הזבח ולהיות כהן זבח, נותן אהבה מעל אהבה ולא פוסקים מלהלל את הקודש הקדשים, כי צריך להיות תפילה וכוהנים קדושים, כי אז בא זמן שבו הכהנות מתחדשת. הכל יתחיל מבית האב - מבתי במלצץ. זה בית האב. לא אתם בעלי הבית הזה. אתם רכשו אותו דרך אבינו השמימי, דרך ניהולו הפיננסי. לא אתם יכולים היו להשיג ולארגן זאת, אלא הוא עצמו עשה זאת - השליט הגדול, הכל-יכול, האלהים והכלל-ידע באחדות הקודש. אהבוה מעבר לכל מידה. הוא סגר אותכם בליבו, כמו שאני כאם דוחקת אתכם אל לבי הטהור שלי. אהבה והאמין ועמוק יותר לאהבת ואמון אבינו השמימי. הכל שמאפשר לו נקבע בשמים. אין דבר ממך. כחו פועל בתוכך. התירו זאת והאמינו שהדמעות הללו היו צריכות להיורדסבאך.
אולי אבקה עוד פעם אחת במקום זה. אולי אעשה זאת מהאב השמיימי ואתם תיגעו מדמעות אלה - אך לא היום, ילדיי הקטנים. חייבים לי אסוף אתכם תחת כפני כי צריכים להגנתי. אהבו אחד את השני, שכן רק האהבה האלוהית יכולה להחזיק אתכם יחד ולעשות אתכם אחד בנשמותיכם. זה הדבר החשוב ביותר. היות בשלום, שכן שלום ושקט יינתנו לך היום כמתנות מן השמים.
ילדי מרים האהובים, ילדים אהובים, אני אוהבת אתכם ואני מתפללת תמיד עבורכם על כסא האב השמיימי, שתתמלאו באתגרי הגדולים ביותר ולא תחדלו כאשר זה קשה לך מסבלותיכם, מבעיותיכם, ממחלותיכם. אז אומרים: "כן, אבי השמים, למענך, למענך ולמען הרבים נשמות הכהונה שעת עכשיו נצבות על פני הבור ולא יודעות שהן יכולות לרדת בו פעם אחת ללא כל סיכוי לצאת מכאן מחית האד.
נפלל, אמא שלנו מרים. תודה על המילים שאפשר לקחת אותן הבייתה ותהילה על כל האהבה שמפזרת לבבותינו.
גברתנו ממשיכה: ואכפרה עליכם בכל אהבה, בכל הודיה וכל נאמנות. ילדיי האהובים, כמה אני אוהבת אתכם, עם כל המלאכים והקדושים יברכו בטריניטי, בשם האב ובעזרת הבן ושל רוח הקודש. אמן.
בורך ומודה לנסח הכי קדש של המזבח עתה ועד עולם. אמון.