יום שבת, 25 במרץ 2017

חג ההרת ע"י.

גבירתנו מדברת לאחר המיסה הקדושה הטרידנטינית לפי פיוס החמישי דרך כלי וילון, צייתן ועניו של בתה אן.

התכבדנו היום לחוג את חג הגבירה מריה, אם האלוהים, הרתה עם מיסה קדושה ראויה לפי פיוס החמישי. הקישוט הצמחוני על מזבח מריה היה במיוחד חגיגי. המלאכים נכנסו וייצאו במהלך המיסה הקדושה והקיפו גם את הארון לקדש כדי לסגל את הלחם הקודש.

הגבירה תדבר היום: אני, אם הכולת שלכם, מדברת היום, בחגי המיוחד, דרך כלי וילון, צייתן ועניו של בתי אן, שממש בא רצונו של האב השמימי והיום חוזרת רק על מילים שיוצאות ממני.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין.

היום, 25 במרץ 2017, חגגו את החג הגדול של הרתתי. זה גם חג הגאולה של כל בני אדם. לא כולם קיבלו את חסד גאולתו של בני ישו המשיח.

התשועה הזאת ניתנת לכל האנושות. האנושות יכולה לקבל את החסד הזה כתנה. חלק מהמאמינים היום מוכנים לקבל מתנה זו, מה שמשמעותו שהם גם מקבלים את הצלב והסבל ומאודים לשאת אותו דרך.

בזמן זה האנושות גם מוכנת לקבל את זבח הצלב כזבח אהבה. מתנה גם משמעותה משימה, ילדיי היקרים. לכן, אני, אם הכולת שלכם, נאלצתי לסבול את הסבל הגדול ביותר. נשאתי את זבח בני על הצלב כאם הגואל. צריך היה לראות כשהוא בן האלוהים, הנקבע בצלבן.

האם תוכלו אי פעם לדמיין מה זה אומר לי, ילדיי היקרים, מה קרבן גדול זה שהקרבתי לכולם האנושות? לא, אינכם יכולים לדמיין זאת, כי רק באמצעות כוח אלוהי יכולתי לסבול את זה.

בעיקר אהבתי נגלה. האהבה שבאה עלי ביום הגדול הזה, משום שהרוח הקדושה צללה עלי כאשר בן האלוהים הפך לאדם בידי.

מצאתי עצמי בשמחת רוחות מיוחדת בזמן זה של ברכת המלאכים. ענתי לברכה של המלך במילים: "כן, אני השפחה של האדון, תהיה לי כדברייך." עם זאת הברכה, שמחה אדירה עלתה בשמים. היה דבר יוצא דופן: לא משהו אנושי, אלא משהו שמימי שקרה.

לכן, ילדיי היקרים, אינכם יכולים לדמיין במלאת כוח מה באמת קרה. ברגע שבו הרוח הקדושה צללה עלי, אמרתי את כן העז שלי אליו. הכן לאב היה גם כן לכל עבודת הגאולה האנושית. לכן, ילדיי היקרים, כלכם גואלו. לפיכך תוכלו לחגוג יום חג זה עם כבוד מיוחד.

תהיה הודאה זורמת מלבבכם כך שתחיו בה הזדהות, כי ביקשתי והקרבתי לכם את מתנתו.

לָכֵן קַבְּלוּ בְּשִׂמְחָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנּוֹדְרוּ מִיכֶם. הַזְּבוּחוֹת יֵצְאוּ לִהְיוֹת זְבוּחֵי אַהֲבָה. בְּאַהֲבָה קַבְּלוּ אוֹתוֹת. קַבְּלוּ אֶת הַצְּלָבוֹת שֶׁנּוֹתְנוּ לָכֶם וְהִשְׂאֵרוּ לִהְיוֹת סוֹבְרִים. אֵינָן זְבוּחֵי עַנְיָן, אֲלָכֶם זְבוּחוֹת אַהֲבָה. הַצְּלָבוֹת נוֹתְנוּ לָכֶם מִפְּנֵי אַהֲבָה. וְאֶת זֹאת הָאַהֲבָה תְּרַאוּן לְאָבוֹת כּוֹכָבִים, בִּפְעָמֵי יָמֵינוּ. זכרוּ תמיד שֶׁאֲנִי, אִמוֹתְכֶם הַקְּרוֹבוֹת, עָשׂיתִי זְבָחִים גְּדוֹלִים וְהָיוּ לִי סְבָלוֹת גְּדֹלוֹת.

אִם תַּבִּיטוּ עַל צְלָבי, וְעַל צְלַב הַמּוֹשִׁיעַ, תִּלְמוֹדוּ לְאַהֲבוֹת אֶת צְלוֹתוֹתֵיכֶם. זֶה רָציתִי מִכּוֹל כֶּמּוֹךָ.

תֹּדָה תַּזְרַח בְּכָל חַיֵּיכֶם. הָאַהֲבָה שֶׁבְּלִבּוֹתֵיכֶם תִּקְצֹרוּן. לָכֵן צִיוּוּ אֶת יוֹם זֶה הַמּוּזָר וְתוֹדוּ כָּל שָׁמַיִם עַל מַתָּנָה זוֹ, כִּי אַתֶּם חֲבָדַי תֵּדְעוּן אֶת הַמַּתָּנָה.

אַתֶּם מְחַיּוֹת אֶת הָאֱמוּנָה. רַבִּים בַּיוֹמֵינוּ לֹא יוֹדְעוֹת זֶה הַמַּתָּן גָּדוֹל. אֲפִילוֹ שֶׁלֹא רוצים לְהַכּיר אוֹתוֹ, כִּי יֵחוֹבוּ עַל דְּבָרִים הַרְבֵּה.

אֲנִי אִמְּכֶם הַקְּרוֹבוֹת, נוֹלַדְתִּי בְּטָהֳרָה מֵרַחֶם אֱמוֹתִי קְדוֹשָׁה אַנָּא. לָכֵן הוֹצַקְתִּי בְּטָהֳרוֹתִי כָּל חַיַּי. נִפְדּיתִי מֵחַטּאת הָרִאשׁוֹנָה וְקִדַּמְתִּיךֶם בְּזֶבַח הַצָּלוֹב. לָכֵן תַּחַת צְלַב בְּנוֹ יוּכַלְתִּי סְבול אֲשׁר סָבוֹל כֻּפָּרוֹת. וְאֶלָּא לֹא הָיוּ דְבָרִים זֵה.

גם אני רואה את צלקיתך שאתה מקבל ונותן עמה. אם תהפוך לקשה מדי, אעמוד לצידך בצלב כך שתוכל לעבור אותו. אקרא לך מלאכים רבים. גם בעצב הצלב הגדול ביותר, אנוכי לצדך כאם שמים. אם אמא ארץ כבר נאלצה לסבל tanto, מה תראה סבלתי השמימית?

לכן אני מודה לך ביום זה על כל ייסוריך שהצליחת לעבור עד עתה.

אני מברכך עם כל המלאכים והקדושים בטריניטי בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמן.

תה גם מבורך על ידי כל צבא השמים!