יום ראשון, 23 באוקטובר 2016
הודעה מאדוננו ישוע המשיח
לבתו האהובה לוז דה מריה.
עמי היקר, אתם עמי היקרים שאהב אותכם בכל לבי.
קורא לכם להישאר בתפילה, להיות שליחים של אהבתי, לעבוד ולפעל ברצוני.
אל תיראו, "אני הייתי מה שהייתי" (שמות 3:14).
קורא לכם לחיות באהבתי, להיות נאמנים לדברי ולחיות רחוק מהעולמי.
הרגע הזה יקר; אל תבזבו אותו בבנאלויות, היו חכמים וחסדיים.
חזרו על הקדשות ללב הטהור של אימי כדי שלא תשכחו שאתם ילדייה. חיי עם הביטחון שאמי תפלל עבורכם, וכל "תהללה" שנאמרת במודעות היא ברכה גדולה שקיבלתם, לא רק למתפללים אלא גם לאחיכם ואחותיכם.
הרע פוחד מהמתפלל עם מודעות אמיתית, ובעל-פי שיחק עם אימי, נותן ומחבק, מחבק ונותן.
הקול שנוצר על ידי התפילה הקדושה גורם לרע להירגש ולברוח במהירות, אם היצור מוכן כראוי, הודה בחטאיו ועמד בדעתו לשנות את דרכו סופית כדי לסתור מה מפריד אותו ממני.
עמי האהוב, שמרו על התבוננות, אל תהיו חסרי רוח או צופים בחיובי במראה של טוב; הבדילו את אשר נכנס לידייכם, שכן הרוע נדוד כמו אריה גור עם ערמומיות גדולה כדי ללעוג לאלה ששייכים לי, מוביל אותם בדרכים שאינן רצוני.
כמה אלה שהם מתקדמים אשר ממשיכים לנסות להכוון את חושיהם אל דרך הרוח!
ילדים, מי שאינו חי ברוח הלך בקשיים גדולים יותר כי הם נלחמים בכל מה שהם פוגשים בלי להפריד בין טוב לרע.
עמי, אתם עובדים כדי למלא כל תאוות ה"אני", האם זה מתאים או לא, וזה מוביל אותכם ליפול לחטאות ללא יכולת לשלוט בעצמכם, וחטאות גורמות לכם ליפול בדרך תלולה וקשה יותר. אתם רוצים להימלט מההפרעות של העולם בלי שהטפשות האנושיות נעלמו, טפשות אותן אתם מסתתרים וידוע להם שאתם גורמים לעצמכם נזק רוחני גדול, כשקר לך.
ילדים, עלו בשעה זו החשובה, מתרגלים תמיד את חושיכם הגופניים והרוחניים כך שהרצון והתאווה האנושית יתאימו לחיות ברצוני.
אתם צריכים להיות מודעים שלחייתי ברצוני אינה מקרה, אלא הצורך ללאו לא תהיו יצורים אנושיים יציבים.
ילדי, הם מתרחקים תמיד מכל מה שמוביל אותם לעדות אמונה בי.
פיזור שלט בכל מקום, מרגיש את הלב האנושי כך שהוא מתקשה והאדם נלחם על יחידות ולא אחווה, וכך הוא מפריך את הרעל של אדישות האדם לאחיו ואחותיו.
אהובי:
אין אדם שבעל דברי; לעומת זאת, כאשר דברי באים אל האדם, הוא חייב לשמוע על ברכיים וברגישות עמוקה, לבדוק כל מילה כדי להבין את הודעתי במלאה.
בזמן הזה, פעולת הרעה מתחזקת בשל קרבת מה שאתם יודעים היטב. בבמה אני צריך עוצמה בהטפה כך שלא תהא הבנה של עםי פשוטה אלא שתרחיב ותפתח לאמת של ריאליות רוחנית שאין להם מידע או הם מכחישים: קיומו של חטא, בואי השניה, קיום הסטן, האזהרה ומה שאשתי הודיעה לכם.
האנושות אפשרה לרעה להשתלט עליה, ורעה, מוצאת בחירות אנושית מוכנה לקבלה, השקתה שנאה, אדישות, תאווה, חוסר ידע, רשעות וטיפשות כדי לעשות מהאנושות קולקטיב שאינו יודע את האמת ולכן סורר לחלוטין.
הסכל בשגעו הופך למגן של טפשו שלו, וכשאין לו חכמה הוא לא יכול לראות או להבחין בין רעה לטובה, והסתירות האנושיות שומרות אותו בחושך מוחלט, להיות אבן נגף לעצמו ולעצמי.
אינכם צריכים לחפש את ממלכתי בעולם הזה, אך כן חייבים לחיות, לעבוד ולהיעשות בתוך החוק האלוהי. בזמן זה שנאה שלטת באמי ואיתו זעם מתחזק, הופך לאובססיה שמביאה להריסה עצמית.
אני סובל מהכללה, בגלל האדם הגאווה שנושף את חייהם של אחיו ואחיותו.
אני סובל עם הקינה של התמים שסובלים רעב גופני ורוחני, בשל חוסר הכשרה חזקה למ�לחמה ברוע. לא תוכל לשרת שני אדונים - לעולם: עליך לקרא לרעה, רעה; ולטובה, טובה. אל תשקף להטות מה שנכון בלתי מאפשרו, דברי אחד.
לא העריכת את הבריאה, לא שמרת כבוד לה, ולא אהבת אותה כאמירה של אהבה אלוהית כלפי האדם. יופי הבריאה הוחלף באכזריות האדם שחרב מעבר למדה הכל שהייתה בידו.
האנושות לא מחפשת אלא רוצה למצוא הכל מיד; הוא אינו מקדיש את חשיבתו או חושיו לחיפוש מה שאיננו נופל לידי ידיו. בני ואמותי הפכו לקונפורמיסטים, קבלים כל דבר שמגיע אליהם ומקבל אותו כאמת. החוסר סבלנות הוא הרכוש העיקרי של אלה שרחוקים ממני. מושלטים בחוסר סבלנות, האנושות רכה ונופלת לכל הפגמים שפותחים את שערי הרוע ומשקעים על הארץ תוצרת חסר אהבה שחיה בתוך אלה שהסיטו את הדרך והפכו ללא שליטה לחולשתם בכל העיוות.
בריאה, בהתאם לרצוננו האלוהי, סובלת מהערמומיות הרוחנית של האנושות.
חוסר אהבה נשפך על הבריאה שמתעוררת ונתונה בדם בני. זהו משוגעות בה רעה הוזה את האדם, ואדם מקבל זאת, קום נגד כל מה שאלהי, כסימן למרד וקבלת הכל הנגדי לטוב.
האדם, נפרד מהטוב, משך רעה, וההשלכות הן חמורות לאנושות. אפליה כלפי האדם מצד הבריאה קרובה, לכן אסונות גוברים ובכללם הכאב של ילדי.
זו הרגע שבה הארץ, דוכאת בחטאי אדם, רועדת חזק; המימים מתחוללים, האש מתקדמת ללא הפסקה, האוויר, לקוח צורות המגרשות את האדם, הוא סיבה לאזהרות תמידיות.
תפלו ילדי שלי, תפלו למקסיקו, ההרים הגעשיים גורמים לכאב באמצע הרעתה של ארץ אמי, שבה רעה זללה בכל צורותיה.
תפלו ילדי שלי, תפלו לצ'ילה, פחד עולה בשל הקרקע שנראית חרוקה כשנזדקרת.
תפלו לילדי ונצואלה; בצער שגורם השלטון, תכליתות אחרות ייכנסו לארץ זו. ילדי נוהגים ועםהם נשקים מתפרשים לארצות קרובות נוספות שבהן השלום הוא התחזה של כוח.
תפלו, היקרים לי, הרגע הזה משך כאב לאדם שזנח את קראתי ואלהי
אמי. מהאוויר באה כוח הרוע אל ילדי; נשקים קטלניים יפוצו ללא מצפון, מושמידים חיים. זה פשע חמור נגד טריניטטנו שלנו הוא פרי גאוות האדם. מדע שגוי מזיק לאנושות בלי לחשוב.
תפלל עבור ארצות הברית, אי-אחדות נכנסת, מביאה צער לזה המדינה.
המערכה על השלטון העולמי מתגברת עם הגידול במרידות בעולם. תופעה שלא נראתה קודם לכן קורה בים.
עמי יקרי:
המשך לטהר את חוש הריח, לוקח בחשבון שהחוש הפיזי של ריח הוא זה שמספק את פיתוח ההכרה באדם שלא מתאבל אלא מקווה ללא סוף. אתה קושר בין ריח לבין הלשון והדבר לא נכון. החוש הרוחני של ריח מוביל ילדי ללחיות בתקוות הישועה, רואים מטרת המפגש הסופי בשיא אהבה, שהמצורף האנושי קרב לי ללא הפסקה במאבק בכל רגע. עמי יקרי חפצו בדבר לא נכון ומתרוקנים לפיכך ולא שומרים תקווה, גם אמונה באמרתי.
יקירי ילדי, המשיך לעורר את מתנת הריח. עם מצפון ברור, טבול בתקוה, עמי הולכים בשמירה.
יום ראשון של השבוע הרביעי:
אני נותן את מתנת הריח ביום זה ללבבות הקדושים ביותר של ישו ומריה קדושה. אני נותן לך מתנה זו של ריח ברגע הזה לשבח אלוהי ולטובת הנשמות.
באקט כלשהו, מחשבתי, זיכרוני ותפיסתי יישארו מודעים ומתוחים כדי שלא לצבור מה שרגלי הריח חושבות והם מביאים לחטא, פוגע בלבבות הקדושים ביותר. תן לי את הכח לשחרר את רגלי הריח ולגרום להן לעבוד ופועל עם קשר לטובת נשמתי ואחי.
אני קריא אליך, אמא הקדושה, שתיקחו אותי לתלמידתך, תנהג את חיי ודרכי יהיה מופנה לפגוש את בנך.
בהתעוררני מציע:
יש לי מחשבה ותפיסה, אני חושב לטוב ולרא.
ממנו ברגע זה אני מציע מאמצי הקבועים כדי שמתנת זו תהיה יותר רוחנית, נותן עדיפות לרצון האלוהי לישועתי האישית.
אני מתכוון לשחרר את מחשבתי ותאוואתי מהזדמנויות לחטא, חושב בכל דבר במטרה אלוהית, זוכר רק הטוב שכל אח ואחות סיפקו לי ובבריאה, גדולתו של האב הנצחי.
לא אני רוצה עוד לחטוא עם רגלי הריח; אני מסגר אותו ללבבות הקדושים כדי שבנך, אדוני, תנשא אותי מחטאי.
לא אני רוצה מה שאני עושה להמשיך ליצור מחשבות רעות, או שתשתקע את חסדי האלוהיים שהם מביאים אותי להישאר במצב של חן.
לבים קדושים, היו התמיכה של מוחי, זיכרוני וחשבי, כך שסגולי יובילו אותי לשמר רק מה שהוא טוב. אני מכביד את רצוני החופשי ומכניע אותו מיידי, ומשליך אותו ללבים הקדושים, כדי שהם ישחררו אותי ממקרים של אשמה, וכך יצורו זה חוש כך שיאחז רק בזיכרון מה שהוא לטובת נשמתי ולעשות טוב לאחים ואחותותי.
זה החוש הריח מעוניין במים המטהרים של האהבה הגורמים מהלבים הקדושים.
אמן.
צהריים:
בחן יחד עם אימנו את המאמצים של הבוקר ולתעד חולשות.
לפני השינה:
אני מודה ללבים הקדושים של ישו ומרים קדושה, אליהם אני מתפלל לעזרה לכך, כדי להיות ילד טוב יותר של האל.
אבינו שבשמים, שלוש תפילות הוסי ותהילה.
ילדים, באו אלי והסמיקו את חייכם לי.
אל תשכחו ילדי, שהחוש הריח חושק בריחות משכות, אבל לא הכל שמשך לחוש הריח הוא נכון. הזהב מלקח, אך הזהב איננו האושר של אדם.
אני אוהב אתכם.
ישו שלכם.
הוסי מריה הטהרת, המולדת ללא חטא