כשנכנסתי לכנסייה למסה קדושה, היתרתי ברצפה שלי והלללתי את אדוני, הופיע לי אדון ישוע.
אמר ליה בשקט, "האם תרצה לבוא לחדר העליון שלי לנחמה? אני חושב שזה טוב שתהייה נוכחת."
ענתי, "אם זה רצונך הקדוש."
אחרי שעלייתי ברוח לחדר העליון, היתרתי לפני אדוני ישוע. אמר, "כמה אני אוהב את ולנטינה כשאת נוכחת. אני מרגיש יותר בנוח שאת מנחמת אותי, כי את מבינה את סבלי."
"אולי יומרו אנשים, 'באו, אפשר לבקר את אדוני ישוע בחדר העליון.' לא! אף אחד מעולם לא בא לפני, אף אחד שאני בחרתי רק את. את סובלת לי כך הרבה, את ראויה לעדות על סבלי, שמתחדש בכל מסה, במיוחד במסה הגבוהה."
“הנני רוצה היום ממך להציע לי את העולם כולו. לכל העולם צריך חסדי. העולם בו אתה חי עכשיו נמצא בצרה גדולה, וזה ייגמר אם אנשים לא יחזרו בתשובה ויפללו. אמור לילדי שלי שהתפילה מאוד דחופה כעת ולבטוח בי.”
“החדשות שאתם שומעים ומה שנאמר לכם בעולם היום הם שקרים נוראים. הם עושים רע לאנשים ורוצים לשלוט עליכם יותר ויותר. היום השטן פעיל מאוד וחזק. שמרו את עצמכם בתפילה ובאמון בי ואמי.”
“אמור לאנשים להתפללל ולהתוודות. התודה היא מאוד, מאוד חיונית כי לשטן יש כוח רב על אנשים אם הם אינם מתודים בחטאים שלהם.”
“לפי החולים והמטופלים, אם תהיה לך הזדמנות, ולנטינה, דברי, אל תשתיק. אמרי להם להתחרט. התחרוט הוא המפתח לריפוי. כאשר אתה מתחרט על חטאיך, זה כמו שאתה מתחרט על הסרטן שנמצא בתוכך. ככל שהאדם חי במצב של חסד, כך המהירות של הרפואה מגיעה. רבים מהאנשים החולים כי הם אינם מתחרטים.”
“כשאתה חוזר למקומך וקולט את הקודש, אני רוצה שתהיה חזרה לספסל ולתפול על ברך. ואני רוצה שתקרבי את הקודש אלי. זה מה שאנחנו לימדתיך והכרחתי ממך.”
“בתי ולנטינה, כאשר אני מבקש מאותך לקרוב קודש אלי, זה אמור להיות רק בין אותך לבין. אך עכשיו אחרים גם כן עושים זאת.”
אמרתי, “אדוני, אנחנו מאוד צרים על כך שאנחנו לא הבנתם נכון.”
"האנשים יתחילו להציע את הקומוניון הקודש אלי, אך לא אחזיר אותו מהם. הם יכולים להעלות אותו בעבור עצמם ומשפחותיהם. אבל ממך, שכן אתה בנוכחיות קדושה שלי כשאני סובל, ומסעיפי חוזר עליו במהלך המיסה הקורבנות הקודש, רוצה שאתה תציע לקומוניון הקודש אלי כך שאשתמש בו לחסד ושלום בעולם."
בזמן שעשיתי מה שהגביה' ישו ביקש ממני, לא בלעתי את האוסטיה מיד. ראיתי ששישה מלכים ברוכים לפני, מחכות, ודמעות זרמו על לוחי.
אני יודעת שהם אינם ברכים בעבורי. הם ברכים עבור הקומוניון הקודש. לאחר שבלעתי את הקומוניון הקודש והצגתיו לגביה' ישו, המלכים עזבו.
בזמן האחרון, הגביה' ישו נתן לי סבל רב. זה רצונו הקדוש, ואין אני יכול לעשות דבר. החדר שלי תמיד מלא בנשמות קדשות.
עוד כשהייתי ברכים בכנסייה, אמרתי: "אדוני, חשבתי שהנשמות כלן הלכו לגן עדן לחג הפסח."
הוא חייך ואמר: "רבים עלו. את תהיה מאוד שמח/ה. אבל רבים ממשיכים למות, והם לא יכולים לעלות לגן עדן עוד. כולם רוצים לעלות במהירות לגן עדן, אך הם לא יכול; עליהם להיות מטוהרים ראשון."
הנשמות ממשיכות לבוא לחדרי כדי שאשתף אותם. אני יכולה רק להציע אותם למרינו בהקדשה הקדושה ולעזור להם דרך תפילותי וסבלתי."
אמרתי: "תודה, אדוני ישו המשיח. חננו ובא נא!"
אדוני ישו אומר תמיד: "כל מה שקורה יעבור בקרוב, אך מלכותי קרובה מאוד, מאוד."
מרינו רוצה לתת לנו תקווה.
במהלך ההקדשה, מרינו גם התערב על נוכחות המאמינים סביב מזבחו.
אמר: "לא יהיו מאמינים סביב מזבחי בביאתי השנייה. האדם הרגיל היחיד שישרת אותי סביב המזבח יהיה זה שעוזר לכהן. לא תהייה נשים סביב מזבחי כמו עכשיו. יש יהיה כבוד כמו מעולם לא היה. הכנסייתי תשתנה לחלוטין."
תודה לך, אדוני, על כל חסדיך וברכותיך.