הגבירה אמא אומרת: "תהילה לישוע."
"באתי שוב כדי לדבר על ענוה. הלהבת של לבי מטהרת את הנפש באהבה קדושה. אך הנפש חייבת להתגלגל בעצמה מרצון אל תוך להב הזה, דבר אשר דורש ענוה."
"הלב הענו לא חולף דרך הלהבת עם כל קשרים לעולם החיצוני או אהבה לדעותיו שלו או לשמו הטוב. הכל חייב להיפתר ולהתגלגל באהבה קדושה. ככל שהלב יותר ענוי, כך המסע שלו דרך להב לבי יהיה מהיר יותר."
"זהו הקריאה הראשונה לנפש אשר חייבת לא להתעלם ממנה בענוה, אלא לפעול על פי זה. לכן חשוב מאוד שהנפשות לא יאפשרו לעצמן לגרום להן להישאר בצדקת עצמית. הנפש הצודקת-לעצמה אינה רואה צורך לשיפור עצמי. הוא מחזיק בעצמו בגאווה, ורק חושב על טעותם של אחרים."
"בסוף, כאשר המסע הרוחני נגמר, כל הנפשות חייבות לחלוף דרך להב לבי. זה לא יהיה עוד סוגיית מי צודק ומי טועה, אלא כמה קדושה היא האהבה הקדושה בלב של כל נפש. תבצעו זאת אז בכל רגע נוכחי."