"יקרות ילדי, היום הכנסייה חוגגת את חגו של בן זוגי הקדוש יוסף.
איך נאמן היה סנט יוסף! ראיתי אותו עם אהבה, מוקדש לעבודה ולשמירה על משפחתנו הקדושה. ראיתי אותו, בעבודתו הצנועה, הענייה והכואבת, מלמד את ישו את מקצועו כנגר.
הדוגמה הראשונה של יוסף היא אמון באלוהים. הוא לא גילה לי לשמצה לפני הריוני הנפלא. הוא נפרד לעצמו והסגיר עצמו לתפילה ולחשיבה עד שהמלך הגיע ואיתר לו את התוכנית האלוהה.
אז קיבל אותי כאשתו, נתן לי אהבה, וחנך והגן על חייו של ישו. הוא היה התמיכה היקרית בלידת ישו בבת לחם, בבריחה למצרים ובהפסדו בבית המקדש! אין לו תלונות בדרך.
המשיכו את דוגמת סנט יוסף! אספו לעצמכם לתפילה ולחשיבה! רק אז תוכלו לדעת את התוכנית שיש לאלוהים לכל אחד!
חקו אחר יוסף, העובד המוקדש! עשו את כל עבודתכם באהבה, כמה קטנה ובלתי משמעותית שהיא, עשוה באהבה, כי העבודה הנעשתה באהבה מרגישה את ליבו של אלוהים!
היום, בחג סנט יוסף, בן זוגי הצנוע ביותר, אברך אותכם בשם האב, הבן והרוח הקדושה.
ההתגלמות השנייה של היום הזה
"בני, אני כאן שוב כדי לאמר שאני רוצה שתתפלל! תתפלל! תתפלל!
מחר יהיה יום הודייה. אני בא אליך. למה? כי השבת מוקדשת לי, כי היא מזכירה לי את שבת צרותי. התפללו יותר! לא תשעשו את היום עם משחקים מדי, אלא תתפללו יותר!
התפללו! התפללו! התפללו!
הינך, זמנים באים והמחיר לשינוי העולם נגמר! הזהרו שזמן זה יבוא ויקח רבים בזמן שאין אתם מצפים לו. התפללו! עשו תשובה!
אני מבקשת משליכי לראות בשנית בסנט ג'וזף. אני עצוב מההורים במשפחה: הבעלים, שיש להם כמעט לא זמן לבניהם, לאשתו שלהם. הם לא מלמדים את ילדיהם להתפללל, להשתתף בכנסייה, הם לא מלמדים חסידות, אהבת אלוהים. רק דוגמאות רעות, אדישות. (כאן היא הפסקה ובקתה)
התפללו! התפללו! השמעו את תנחומיי, דמעותי!
אני מברכך, ואני מקווה שממנע לתרומתכם האישית. ברכתי לכולם".