הגבירה הגיעה בלבן. היא ביקשה ממני להצטרף אליה בתודה והלללה לישוע, הנוכח באמת בקדושת הסקרמנט. עשינו זאת. אחר כך אמרה: "בת קטנה יקרה, אני רוצה להנהיג אותך בדרך הקדשות ויותר עמוק אל המקלט של לבי הטהרתי. נא לנסות לחיות בכל רגע במלוא האהבה הקדושה. זה הדרך לאחד את רצונך האנושי עם הרצון האלוהי. הכל שעשה בני על הארץ נגרם ונעשה באהבה קדושה: גילויו, חייו הנסתרים, דרשותיו, מרפאיו, אף סבלתו. תוכל לעשות זאת אם תחיות ברגע ההווה. כאשר השטן לוקח את רצונך לעבר, הוא מעורר טינה, שזה תמיד נגד רצון האלוהים ואהבה קדושה. לחשוב במזיד על העתיד מאפשר לשטן להביא דאגות. זה אז לא סומך ברצונו של אלוהים. הבני, בת קטנה, רצונו של אלוהים הוא אהבה קדושה. הדרך הטובה ביותר להתפלל היא לבקש מישוע שתפילותיך תיוולדו מאהבה קדושה. אז ישלח את הרוח הקודש לעטוף את לבך במתנתה היקרז." ברכה אותי ונעלמה.